קול קורא_edited.png
חיפוש

רגע של השראה # 4 - שוטטות יצירתית חלק א'

על התחום הפורה בין ארגון לאנרכיה


יצירה. יצירתיות.


כשחושבים על המילים הללו מיד עולות לרובנו תמונות או מחשבות שדרכן אנו ממקמים את המשמעות של מילים אלה בעולמנו. לרוב אנו מייחסים פרשנות פרקטית. כזו שאנו יכולים לאחוז בה. כך המילה יצירה מעלה פעמים רבות קונוטציה של craft – עבודה עם חומר (גזירות, הדבקות, סיפור, שיר וכו׳) ויצירתיות הרבה פעמים מתקשרת אצלנו להמצאות, לפטנטים. לאומנות ולהייטק.


בעיני – יצירה ויצירתיות זה הרבה יותר רחב מזה.

בעיני יצירה ויצירתיות זהו כוח, אנרגיה, אלמנט, שטמון בכל אחד ואחת מאתנו. מובנה בתוכנו. בקיום שלנו. שכן בכל רגע נתון אנו יוצרים משהו שלא היה קיים רגע לפני. כל אינטראקציה, כל מחשבה, כל תגובה, כל פעולה, כל בחירה.


לכן עבורי - יצירה ויצירתיות היא דרך החיים – נקודת המבט שדרכה אנו ניגשים לעולם ומתוכה אנו נעים ופועלים בתוכו.



למעשה, התהליכים המחשבתיים שלנו לא מאפשרים לנו אחרת: אנו רק צריכים להיות ערניים למה שכבר קיים בנו. להבין את האופן שבו אנו חושבים ופועלים. להבין למה אנחנו זקוקים כדי לפעול מתוך החלקים השונים בתוכנו. כדי שהם יהיו נגישים לנו. ולאפשר לעצמנו לעשות אחרת ממה שאנו רגילים.


ולמה אני מתכוונת?


התהליכים המחשבתיים שלנו מתרחשים בין שתי ההמיספרות – הימנית והשמאלית: באופן עיבוד המידע בכל אחת מהן ובהקשרים שנוצרים ביניהן. כולנו מכירים את החלוקה הידועה בין המוח השמאלי [פתרון בעיות, פירוק והרכבה, התמקדות וחשיבה מטרתית] לבין המוח הימני [חשיבה מטאפורית, הומור, רגשות, אומנות]. אבל מה המשמעות האמיתית של החלוקה הזו? הרי המוח שלנו פועל כיחידה אחת לא?!


בספרו : The Master and his emissary – the divided brain and the making of the western world מדבר החוקר Iain McGilchrist (שהנו גם רופא, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט) על כך שהמשמעות המהותית של החלוקה הזו בין תפקידי המוח השמאלי והימני הנם מצבי תודעה שדרכם אנו מביאים את עצמנו אל העולם. זאת אומרת – שכל המיספרה אחראית על נוכחות אחרת שלנו בעולם – על האופן שבו אנו חווים אותו וניגשים אליו, מעבדים את המידע ופועלים לאורו.


כך – שבעוד שהפריזמה של המוח השמאלי הוא מצב תודעתי מטרתי יותר, מובנה יותר, מצומצם יותר - של פירוק לגורמים, מתן משמעות ברורה וקטלוג – של יצירת סדר. הפריזמה של המוח הימני הפוכה לחלוטין – זוהי פריזמה רחבה, שפתוחה לכל מה שמגיע כמות שזה, ללא הצורך והיכולת לקטלג, לתת כותרת, להסביר. שמקבלת לתוכה את המידע ללא מתן מילים. שניזונה ממפגש בלתי אמצעי עם כל אינטראקציה ומעוררת תחושות (חושיות, רגשיות). פריזמה של נוכחות בתוך הלא ברור והלא ידוע, בתוך חוסר וודאות - של שוטטות.


זאת אומרת שבתוך המוח שלנו עצמנו, קיים באופן קבוע מתח: בין ערבול ויציבות. בין סדר לכאוס. והיכולת שלנו ליצור במלוא מובן המילה (להבין את עצמנו, להתפתח, להתבטא במלאות) מצויה בתחום הביניים הפורה שקיים בתוכנו בין ארגון לאנרכיה. אנו זקוקים לשניהם כדי להיות אנחנו במלוא מובן המילה.


אז למה אני מספרת לכם את כל זה?



אצל כל אחד מאתנו יש חלק דומיננטי יותר –יש כאלה שה״תודעה הימנית״ מפותחת יותר ויש כאלה שה״תודעה השמאלית״. הרי המוח שלנו בנוסף לכל הוא איבר יעיל, שרוצה לשמר אנרגיה, ומחזק הקשרים קיימים שאנו פועלים לאורם שוב ושוב ושוב. עד שהם הופכים לאוטומטיים. ההתפתחות מתרחשת ביצירת הקשרים חדשים – בין היתר בהרחבת החלק שנגיש לנו פחות.


אבל...אנו חיים בעולם של שורות תחתונות. של הכל כאן ועכשיו ואתמול. אנחנו רוצים תוצאות. אין לנו זמן. אנו חיים בעידן שבהרבה מובנים מדבר ופועל במונחי ה״תודעה השמאלית״ – ובעוד שיש הרבה התייחסות לפיתוח היכולות של כל אחד ואחת מאתנו בכל הקשור למיומנויות תכנון זמן, הצבת מטרות ויעדים והגדרת הצעדים למימושם, במתן כותרות וביכולת להתקדם קדימה וכו וכו אין כמעט מקום או הצדקה ל״תודעה הימנית״ המצויה בתוכנו– ומתוך זה למודעות לגבי החשיבות שלה ואופן השימוש בה. ואנו זקוקים גם לה כפי שאנו זקוקים לאחרת. אנו זקוקים לשתיהן. החיבור של השניים הופך אותנו לשלם.


פעמים רבות התחושה שמשהו לא עובד, תחושת תקיעות, חוסר היכולת או ההבנה כיצד ״להתקדם״ טמונה בחלקיות החוויה שלנו. זאת אומרת בחוסר הנגישות שלנו אל אחד ממצבי התודעה הללו (השמאלית או הימנית): בחוסר האיזון ביניהן באופן האוטומטי שבו אנו חווים את המציאות – מרגישים בתוכה, מבינים אותה ומקבלים החלטות.


חוויתי את כל זה על בשרי מתוך התהליך האישי שלי. ואני נוכחת בזה בכל מפגש שלי עם א.נשים בסטודיו.


לכן. תהליכי העבודה שלי כוללים תנועה רציפה בין שני תהליכי החשיבה והתודעה הללו ויצירת מודעות לחיבור הלא פוסק ביניהם. והצעד הראשון - תמיד מתחיל במפגש עם מה שאני קוראת לו – ״שוטטות יצירתית״ - המרחב הלא יודע, הפתוח, של התודעה הימנית שלנו. אצל כל אחד ואחת המפגש שונה אבל בכל פעם, ללא יוצא מן הכלל, נוצרת התעוררות שמתורגמת כפחד, חשש, התרגשות, סקרנות ועוד... וכן זהו הצעד הראשון וההכרחי בתהליך הכה משמעותי פנימה.


מהי שוטטות בכלל ושוטטות יצירתית בפרט? ואיך עושים את זה? כל זה בפוסט הבא☺


ועד אז אתם.ן מוזמנים ומוזמנות להתבונן ולשאול את עצמכם.ן – מתוך איזה פריזמה אתם.ן פועלים.ות יותר: השמאלית או הימנית? ואף להרחיק עוד יותר ולשאול: באילו מצבים אתם.ן מרגישים.ות שהייתם.ן יכולים.ות או רוצים.ות לפעול/להרגיש/לחשוב מתוך החלקים האחרים שמהווים את מי שאתם.ן?


28 צפיות0 תגובות