קול קורא_edited.png
חיפוש

רגע של השראה # 6 - שוטטות יצירתית חלק ג' ואחרון.

תאכלס - איך עושים את זה?


בשני הפוסטים האחרונים הבנו קצת יותר על תהליכי החשיבה השונים המצויים בתוכנו וגם, שהדרך לביטוי ומימוש בכל דבר שאנו עושים בחיים, טמונה ביכולת שלנו, לאזן בין תהליכי החשיבה שלנו, כדי שנוכל לפעול ממכלול החלקים שהם אנחנו - שם טמונה ההתפתחות המלאה . המונח שוטטות יצירתית התגבש אצלי מתוך הצורך לייצר מסגרת פעולה או כלי עבודה שאותו ניתן ליישם בעבודתי עם א.נשים וכחלק מהיום יום של כל אחד מאתנו, בכדי לאזן את תהליכי החשיבה, להוביל לתובנות וליצור את ההתפתחות הרצויה לנו.


ממה מורכבת שוטטות יצירתית?

1. החליטו והגדירו מרחב פעולה: שוטטות אינה מתרחשת בחלל ריק. שוטטות תמיד מתרחשת בתוך מרחב פעולה מוגדר. כשם שרחובותיה של עיר זרה זהו מרחב מוגדר, כך גם - דף נייר, גוש חימר, משך זמן שהחלטנו עליו מראש, או כל התנסות שבחרנו – הם מרחבים: לחקר, לגילוי, ללמידה. לכן, אנו צריכים להחליט באופן מודע ולהגדיר לעצמנו מרחבי זמן ומקום ברורים בחיינו למימוש הפעולה.

2. ״לתעות ביער״ = תשחקו: אנחנו יודעים רק את מה שאנחנו יודעים זוכרים?! כדי לאפשר לדברים חדשים להיכנס, כדי למצוא דברים חדשים שלא ראינו קודם אנו צריכים לאפשר לעצמנו להשתחרר מהצורך לדעת. זאת אומרת: שאחרי שהחלטנו ויצרנו לנו מרחב, תנאי הכרחי הוא שלא נגדיר מטרה שאותה אנו רוצים להשיג למעט השוטטות עצמה: נרשה לעצמנו לא לדעת ונוריד את כל הציפיות להשיג משהו.

הבהרה: ככל שנבחר מרחבי הפעולה שאנו לא רגילים בהם כך החוויה תהייה משמעותית יותר. למשל:

  • להירשם לקורס/סדנא בתחום חדש לחלוטין עבורנו וכזה שאינו קשור למיומנויות העשייה היומיומית שלנו ואף רחוק ממנה;

  • לכתוב כל יום עשר דקות של כתיבה חופשית;

  • ללכת ברחובות השכונה במשך פרק זמן מסוים בכל פעם באופן אחר: ללכת אחרי אנשים שלובשים משהו מסוים, לפנות רק ברחובות שמתחילים באות מסוימת וכו׳ ולראות לאן נגיע.

  • לאסוף חומרים שמושכים את תשומת ליבנו (לצלם, להקליט, לקחת – עלה שראינו ברחוב, מקום מעניין שראינו, קטע שקראנו ועוד) וליצור ממנו משהו.

בעצם המדובר בעשיית פעולות שבחוויה הראשונית שלנו יראו לנו כחסרות תוחלת.

3. פשוט תעשו: גם אם אין לכם רעיון או אתם לא יודעים איך - תעשו משהו. כך תיווצר תנועה שתוביל אתכם. חלק משמעותי בשוטטות יצירתית הוא פעולה אסוציאטיבית. אנחנו ומה שקורה בתוכנו (תחושות, רגשות, מחשבות, זיכרונות וכו׳) הם חלק ממרחב השוטטות. לרוב, ביום יום אנו לא מאפשרים לעצמנו להיות ערים לכך. אבל, זה המקור שלנו ומשם מגיעים החיבורים החדשים המעניינים. ככל שנחדד את סוג ההקשבה הזה ונפעל מתוכו נגביר את היצירתיות שלנו בעשייה היומיומית.

אזהרת מסע: סביר להניח שהביקורתיות תרים את ראשה ויצוצו מחשבות מסוג: איזה שטויות, איזה טיפשי, בשביל מה, טמטום, בזבוז זמן, לא יצא מזה כלום וכו'. כשזה קורה, ההנחיה היא להתעלם ופשוט לעשות את מה שרציתם. המחשבות הללו מגיעות מהמקום ״היודע״ ואנו רוצים לעורר את המקום ה ״לא יודע״, (שמתעורר כשאנו עושים משהו שאנו לא מבינים את פשרו) ולבסס את הידיעה, שמה שנובע מתוכנו הוא משמעותי גם אם באותו הרגע אנו עוד לא מבינים מדוע. משם נוצרת גמישות ויצירתיות.

זאת אומרת: אם כתוצאה ממשהו שעשיתם/ראיתם/חוויתם בשוטטות היצירתית עלה לכם רעיון או רצון לפעול באופן מסוים, תמשיכו בכיוון הזה – גם אם עדיין לא הבנתם את הסיבה שעומדת מאחוריו, או שזה נראה לכם חסר ערך, שטותי וכו'. תאפשרו לתנועה הטבעית בתוככם להתרחש – כך נוצרים הקשרים חדשים שלא היו קודם. למשל: נגיד שציירתם משהו בעקבות זיכרון או מחשבה. ויש בציור הזה נקודה או חלק שמושך את תשומת ליבכם. תמשיכו לעבוד ותציירו או תיצרו מתוך הנקודה הזו – היא תהייה נקודת ההתחלה ליצירה חדשה. בהמשך תשאלו את עצמכם את השאלות. באותו הרגע פשוט תפעלו.

4. שמרו הכל: עם הזמן יתחילו להצטבר חומרים שונים – דברים שיצרתם, כתבתם, אספתם. תשמרו את החומרים הללו. את כולם. סביר להניח שבהתחלה לא תבינו את פשרם אבל עם הזמן הם יתגבשו לכדי משהו קוהרנטי שממנו תגזרו תובנות ותראו את הדברים אחרת.

5. התבוננו: אחת לתקופה תעצרו ותתבוננו על כל מה שהצטבר במבט על ותנסו למצוא בחומרים נקודות השקה וחיבור (עוזר ללוות את ההתבוננות בכתיבה חופשית). אלה יהפכו לכדי מפה שמספרת לכם משהו על עצמכם וממנה תיצקו תובנות: על המקומות שאליהם אתם רוצים להוביל, רעיונות, דברים שאתם רוצים לעשות, האופן שבו אתם מקבלים החלטות, גורמים שמשפיעים עליכם ועוד. ההתבוננות מייצרת הכרות פנימית עם האופן שבו אנו פועלים ואפשרות ליצירת חיבורים חדשים מתוך כל מה שמצוי בתוכנו.

6. היו עקביים: כמו כל דבר שאנו רוצים להשיג, כל מיומנות שאנו רוצים לפתח, עלינו לחזור עליה ולשכלל את עצמנו בתוכה לאורך זמן. לכן, אנו צריכים להמשיך ולהתמיד, גם אם לכאורה, בטווח הקצר, נדמה לנו שאנו לא משיגים שום דבר. יגיע הרגע שבו לפתע הכל יתגבש לכדי גילוי חדש. לעיתים זה יקרה מהר ולעיתים לאט יותר, לעיתים הגילויים יהיו גדולים ולעיתים קטנים יותר ולעיתים, גם אחרי שפתאום כל האסימונים נפלו, למשך תקופה, שוב זה ירגיש חסר משמעות. העניין הוא כל הזמן להמשיך ולעשות ולאפשר לעצמנו את מרחב השוטטות. או אז, כמעט מבלי שנשים לב זה יזלוג לתוך כל סוגי העשייה שלנו: נהפוך להיות משחקיים ופתוחים יותר, נהייה פחות שיפוטיים כלפי עצמנו וכלפי אחרים, ננסה יותר דברים, נהייה גמישים יותר, נשים לב לדברים שלא שמנו אליהם לב קודם, נקשיב לעצמנו יותר ומתוך כל אלה נפעל אחרת, ניצור אחרת, נחליט אחרת, נהייה אחרת, נחדש ונתחדש נחייה חיים יצירתיים במובן הכי עמוק של המילה.


רוצים להתחיל? בואו נתחיל מתרגיל קטן:

  1. החליטו והגדירו מרחב: תקנו לכם מחברת עם דפים חלקים וכל יום במשך 15 דקות (לא משנה מתי) תתייצבו מול דף במחברת.

  2. תשחקו: ב- 15 הדקות הללו אתם עושים משהו במחברת. וזה יכול להיות כל דבר. לצייר קו, לכתוב מילים שעולות (ואם מה שעולה זה שיפוטיות לכתוב את זה), לקשקש, לגזור, להדביק, לציין משהו שמשך את תשומת לבכם כל דבר...

  3. פשוט תעשו: תקשיבו ותאפשרו לעצמכם להתפתח בתוך זה. בהתחלה זה יראה מאולץ. לאט לאט כבר לא. תתנו לדבר להוביל אתכם לדבר אחר. ואל תעצרו את עצמכם. ותזכרו אל תקשיבו לקולות שאומרים לכם לעצור.

  4. תאספו את החומרים ותתבוננו: לא לזרוק שום דבר. אחרי שבועיים תתבוננו, ותכתבו מה שעולה מהמכלול... והאם אתם מוצאים קשר או תובנה.

  5. היו עקביים: תמשיכו – באותו אופן או באופן אחר שמתחשק לכם. העיקר שתמשיכו. ותשחקו ותתבוננו וחוזר חלילה.



צריכים עזרה? דברו איתי. העבודה בסטודיו, שבנויה על התנועה הפנימית שלנו בין תהליך יצירתי, שיח רפלקטיבי וחשיבה אסטרטגית תאפשר לכם לאזן בין תהליכי החשיבה שלכם, להבין את עצמכם ולפעול ביום יום ממכלול החלקים שהם אתם.

51 צפיות0 תגובות